<h1>אבודרהם תפילת פורים</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ואם תאמר, למה מעברין חודש אדר יותר משאר החדשים. ויש לומר, מפני שצריך שיהא תשרי שביעי, שנאמר (ויקרא כ"ג, כ"ד) בחודש השביעי באחד לחודש, וטבת גם כן צריך שיהיה עשירי, שנאמר (אסתר ב', ט"ז) בחודש העשירי הוא חודש טבת, ושבט גם כן אין מעברין, משום שנאמר (שם ג', ז') לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, אי נמי, דומיא דחודש, מה חודש מעברין אותו באחד ממנויו, דהיינו יום, אף שנה באחד ממנויה, דהיינו חודש, ומה חודש מעברים אותו ביום אחרון, אף שנה בחודש האחרון (עיין מכילתא בא) אי נמי, מפני שחודש אדר הוא סמוך לאביב, ובו יהיה נודע אם צריך לעבר מפני האביב, או לא.
<h2>דף סד:</h2>
כתוב בערוך, שמנהג בבל ועילם, כל הבחורים עושים צורה בדמות המן קודם פורים, ותולין אותה על גגותיהם כמה ימים, ובימי הפורים עושים מדורה, ותולין אותה הצורה לתוכה. ועומדים סביבה ומזמרים, ויש להם טבעת תלויה בתוך האש, שתולין בה הצורה, וקופצין מצד האש לצד האחר. וטבעת זו נקראת משורתא, כדאיתא בסנהדרין בפרק ארבע מיתות הנותן מזרעו למולך, אמר רבי יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה, היכי דמי אמר אביי שירגא דליבני בי מצעי, נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא. רבא אמר כי משורתא דפוריא, פירוש, שורה אחת של לבינים באמצע, וחלקה היתה, והאש מכאן ומכאן, ומעבירו על אותה השורה, וחוזר ומעבירו, עד שתופס בו האור, ונופל לתוכו. פירוש משורתא קפיצה, כדאמרינן בפרק חלק (סנהדרין צ"ו ע"ב) שוור בן שוור, פירוש קופץ בן קופץ.
